במזג אוויר סוער נפרדו הפועל ערד וכפר שלם בתיקו מאופס שתאם מאוד את רמת המשחק.50 צופים אמיצים שהגיעו,ראו מפגש נטול מצבים וירוד מאוד ברמתו.

לפעמים, עם כל הרצון הטוב, אין יותר מדי מה לכתוב על הכדורגל עצמו, והמשחק שהתקיים ביום שישי בין הפועל ערד להפועל כפר-שלם מדגים זאת היטב.

שתי הקבוצות הגיעו למשחק שהתנהל באווירה אנגלית למדי: 4 מעלות צלזיוס וגשם שלא הפסיק מאז שעות הבוקר.

מזג האוויר היה אנגלי, אך התשתיות ישראליות. בהעדר ניקוז ראוי, היה המגרש בוצי, עם שלוליות בסביבות הרחבות ועיגול האמצע.

החל מהדקה ה-20 התחזק הגשם, ולקראת סיום המחצית גדלו השלוליות עד שתפסו כחצי משטח המגרש. כמובן שאי אפשר לשחק כדורגל בתנאים כאלה. השגיאה היחידה של השופט בכל המשחק הייתה ההחלטה לקיימו (ובמיוחד את המחצית השנייה).

 

דודו פלס,ערד לא מצליחה להשיג נצחון.(צילום:לירן דורף)

 

אין טעם לכתוב על כדורגל במשחק שבו היו לא מעט מקרים שהכדור נתקע בשלולית, או מקרים שבהם שחקנים החליקו על המשטח הבוצי. מה כבר אפשר לכתוב על השחקנים או על המאמנים, שלא היו מסוגלים להפגין אפילו שמץ מיכולותיהם? כפר-שלם, שכנראה קיוותה לנצח את המשחק בזכות עליונותה הטכנית, לא יכלה להפגין אפילו מעט ממנה. ערד יכלה רק להימנע מטעויות שישחקו לידיה של האורחת. בסך-הכל אף קבוצה לא רשמה יותר מ-2 או 3 ניסיונות הבקעה לכל אורך המשחק.

רק פעם אחת נראה היה כאילו עשוי להיות מובקע שער, כאשר אייל בן-עמי מכפר-שלם נגח כדור לקורה (דקה 41). במחצית השנייה ניסו שתי הקבוצות לבעוט מכל מצב וטווח אפשריים, אך תקוותיהן שייצא מזה משהו היו עקרות.

בסיום, תוצאת תיקו חמישית ברציפות למארחת שמסרבת להשיג ניצחון שירחיק אותה מהתחתית. תוצאה שגם כנראה חיסלה את סיכויי האורחת לעלות לליגה הלאומית.

כ-50 אוהדים שהגיעו למשחק היו נקודת האור היחידה שניתן לציין, במשחק שהיה מוטב אם לא היה מתקיים כלל.